הדברים הקטנים הם אלו שלוקחים הכי הרבה זמן

כבר מזמן שמתי לב לתופעה מאוד מעניינת והיא שדווקא הדברים הקטנים הם אלו שלוקחים הכי הרבה זמן.

אני יודע זה אולי נשמע מוזר אבל אני בטוח שיש הרבה אנשים שבטוח מכירים את הנושא מקרוב ויודעים על מה אני מדבר.

אני לא מתכנת וגם לא בונה אתרים מקצועי אבל עדיין יש לי ידע מספיק טוב לעשות את שניהם.

הבעיה מתחילה כאשר יש משהו שלפי דעתי חובה לבצע אותו בפרוייקט מסויים אבל אין לי אפילו שמץ של מושג מאיפה להתחיל.

כאחד שלומד הכל לבד חיפוש הפתרון לבעיה תמיד מתחיל בגוגל,  מנסים לחפש איפה יש מדריך או דוגמא למשהו דומה שכבר נעשה ומשם מנסים להמשיך הלאה.

לכאורה קלי קלות, אלא שפה הנושא מתחיל טיפה להסתבך (כנראה שמרפי אחראי על זה)  אף פעם לא קיים מדריך שמסביר בדיוק איך עושים את מה שאתה רוצה לעשות.

כאן נכנסת יכולת האילתור, לפי דעתי יכולת האילתור שלי היא ברמה גבוהה אבל היא דורשת משאב מאוד יקר – זמן !

מכיוון שאנחנו עובדים עם רשימת משימות מדוייקת שמחולקת לפי שעות וימים כל זה בכדי לא להתפזר ולסטות לנושאים אחרים, קורה לא אחת שמשימה שלפי דעתי הקדשתי לה ביומן שעתיים במקסימום הופכת למחקר של ממש ולפעמים לוקחת אפילו מספר ימים. 

ברור כמובן שכל הפרויקט מתעכב בגלל אותה משימה קטנה אבל “גדולה” ובהתאם לזה גם כל לוח הזמנים העתידי. 

מכיוון שאני לא רוצה שהפוסט הזה יכלול תסכול בלבד (שזה כרגע מה שאני מרגיש) לפי דעתי ישנם כמה כלים שניתן להתמודד עם הבעיה:

• לבצע את המשימה בצורה יותר פשוטה, לפעמים קצת עצלנית ופחות מושקעת אבל חוסכת הרבה זמן.
• להשאיר זמן יותר גדול למשימות שיכולות להיות בעיתיות.
• להקדיש זמן בלוח זמן ללימוד נושא חדש כל יום / שבוע ובכך להקטין את הסיכוי למשימות “קטנות” כאלו.
• להוציא החוצה ל – Outsourcing, אומנם עולה כסף אבל חוסך זמן.

בחיפוש שם אחרי התופעה החלטתי לקרוא לה “תופעת המיקרו ג’ובס”.

מי יודע אולי יום אחד יעניקו לי פרס נובל על גילוי התופעה הנ”ל, אבל עד אז אני אנסה למצוא פתרונות אחרים.